צפון תאילנד

אספו אותנו במיני ואן, נסיעה של שעה וחצי, עברנו את הגבול, אסף אותנו טוק טוק, נסיעה של כארבעים דקות אל תחנת האוטובוסים, המתנה של כשעה וחצי ועוד פינוק של 11 שעות נסיעה.

ואללה עבר פצצה. אוטובוס מפנק, מיטות נוחות, הילדים ישנו כמו אפרוחים, הכל מתוקתק ברמות אחרות. באמת שיחקו אותה.
בצ'יאנג מאי התפנקנו במלון נעים במחיר מצחיק (בהחלט השתפרנו בעניין של ההתמקחות). טיילנו הרבה ברגל, ביקרנו במוזיאון התלת מימד שהתגלה כנעים ומשעשע ביותר, אכלנו ג'חנון במסעדה ישראלית, פקדנו את סניף הבורגר קינג המקומי (הבטחנו אטרקציות לילדים..) ובעיקר שמחנו להיות בתאילנד.

במלון הייתה לנו טלויזיה ענקית ואינטרנט מהיר. מה יותר טוב מזה להעמיס את המחשב בסרטים? רועי שיגע אותי מתחילת הטיול - רוצה לראות שר הטבעות. יאללה, מרתון שר הטבעות..

זה קטע, במסגרת הלימודים לתואר הראשון עברתי סדנא בתקשורת, "מדיה וילדים בגיל הרך". לא סבלתי את המרצה (עד היום היא מעצבנת אותי), הקורס לא דיבר אלי כי לא השתמשנו בטלוויזיה בכבלים בזמנו ולא היו לילדים טאבלטים או טלפונים אז היה קשה לי להתחבר לקורס ולתכניו. אבל דבר אחד אני זוכר, תיווך. לתווך בין הילדים לבין מה שהם רואים. כלומר, לא משנה במה הם צופים (לא פורנו כמובן, אני עדין לא פיענחתי איך לתווך פורנו לילדים..) - העיקר שיהיה תיווך של מבוגר שיסביר להם מה כמה למה..

ישבנו כולנו בחדר וצפינו בטרילוגיה המופלאה הזאת. ואללה הצליח לי. כמובן שהייתי צריך מדי פעם לעצור ולסביר לילדים מה הם רואים, לקשר את התכנים לעולמם, להראות להם איך איפרו את האורקים, את גולום.. נהניתי מכל רגע, שנים חיכיתי לרגע הזה. הילדים שלי ראו שר הטבעות (לי לא הרשו לראות שושלת עד כיתה ו', שזה גם סוג של תיווך, אבא שלי תיווך ביני לבין המיטה, והילדים האלה ראו שר הטבעות חחחח ענק).

יאללה, אומגות. 

fly of the gibbon זאת האטרקציה הכי מוצלחת במזרח הרחוק (לפי מקורות זרים). יקר מאד, כ 100$ לאדם, אמנם ישנם תחליפים זולים משמעותית אך מניסיוני בסוג כזה של אטרקציות לא כדאי להתפשר על סטנדרטים בטיחותיים. בנוסף, זאת החברה היחידה שהסכימה לצרף את יאיר לחוויה. 

הגיעו לאסוף אותנו מהמלון בבוקר, כולם בהתרגשות שיא חוץ מאושרת שרעדו לה הביציות מרוב פחד. לאחר נסיעה של כשעה הגענו אל האתר, הצטיידנו ויצאנו לבילוי מושלם של שעתיים אומגות בין עצי הג'ונגל המרשים של צ'יאנג מאי ואפילו זכינו לראות משפחת גיבונים על העצים. הילדים נהנו מאד ואושרת עברה מסע של התגברות על הפחדים ולימדה את הילדים שיעור חשוב בנושא - שווה הכל.

אחרי מיצוי העיר הנחמדה הזאת עניין אותנו מה קורה בעיר פאי. נסענו בוואן כארבע שעות בדרך הכי סיוטית שאפשר לדמיין. ארבע שעות עליות סדום אקסטרים. אפילו אני, שאני תופס מעצמי כשיר להיות אסטרונאוט, קיבלתי בחילה (חחח עפתי על עצמי).

הזמנו חדר במלון בוטיק ללילה אחד. עלה לנו 1000 באט ללילה, אחרי שראינו שהחדר פצצה ירדתי לנסות לשריין את החדר לשבוע נוסף במחיר זול יותר. סגרנו על 400 באט ללילה. הייתי בהלם, שאלתי את הילידה איזה חמש פעמים אם היא בטוחה, איזה מחיר מגניב..

בפאי לא עשינו יותר מדי, טיילנו הרבה בטבע, ביקרנו כל ערב בשוק האוכל המקסים, רצנו עם חומר הלימוד של הילדים, עשינו מרתון סרטי ההוביט ובעיקר חסכנו כסף.

התחיל לדגדג לנו בכפות הרגליים, חסר לנו משהו כבר כמה חודשים... ים!

כן, הגיע הזמן להדרים לאיים.

הנסיעה מפאי לקו פאנגן הטרידה אותנו קצת. זה הולך להיות לא קל. אנחנו מדברים על ארבע שעות מפאי אל צ'יאנג מאי, אוטובוס של כ 12 שעות אל בנגקוק (לא היה מקום ברכבת), כמה שעות המתנה (15), רכבת לילה של כ 12 שעות אל סורטאני, אוטובוס של כשעתיים אל המזח ומעבורת של כשעה וחצי אל קו פאנגן. התעייפתי רק מלכתוב את זה.

שוב, בפעם המי יודע כמה, הילדים הדהימו אותנו בזרימה הלא נורמלית שלהם עם השיגעונות שלנו. הם הפכו את המסע הזה לנעים ומשעשע ובאמת שהיומיים האלה עברו בנעימים.

הגענו אל בנגקוק מוקדם מהמתוכנן ונזרקנו מהאוטובוס כבר בארבע וחצי לפנות בוקר. מצאנו סניף של מקדונלדס פתוח ונפלנו להם על הקפה והאינטרנט עד הזריחה, צעדנו אל הקאווסאן לארוחת בוקר במרכז למטייל, השארנו שם את התרמילים וצעדנו עוד כשישה קילומטרים אל מרכזי הקניונים. היה חם ולח בצורה מגעילה אז נכנסנו אל כל סניף 7/11 בדרך כדי להתקרר קצת במיזוג שלהם, עושים את עצמנו קונים..

לאחר כמה שעות של שיטוט בקניונים נפלה עלינו העייפות. מה עושים? מה עושים?

קנינו כרטיסים לסרט משעמם ובכך רכשנו שעתיים שינה מתוקה בכורסאות מפנקות. שאפו לאושרת על הרעיון..
נסענו אל תחנת הרכבת ועלינו על רכבת לילה דרומה. רכשנו ארבע מיטות סמוכות בקרון ממוזג. שוב, היעילות התאילנדית הדהימה אותנו. איזה תקתוק של הצוות בסידור המיטות, איזה ניקיון, איזה שקט, איזו שינה מתוקה. ממליץ בחום.

המקומות שביקרנו בהם בצפון תאילנד היו מגניבים, מלאי אטרקצוית ועניין. אנחנו מדרימים אל עבר האיים ללא ציפיות מיוחדות. ים, שמש, רגיעה ובעיקר ביקורים.

בואו נראה מה קורה בקו פאנגן

קצת תמונות לסיום