מכל מלמדיי השכלתי

הילדים יפספסו את רוב שנת הלימודים הנוכחית. תמר תיעדר מכיתה י', רועי מכיתה ט' ויאיר מתרגש מאד לא להגיע לכיתה ה.

זה כמובן לא אידיאלי אבל מראש אני אומר לכם - לא נורא!

בטיול הקודם הגדולים נעדרו מכיתות א' ו ב'. אושרת ואני לימדנו אותם לקרוא ולכתוב. זאת הייתה זכות גדולה שאנצור איתי לעד אך אני לא אציג מצג שווא, זה לא תמיד עבר בנעימים.

אני רק אציין שעד היום כאשר רועי מבקש ממני עזרה במתמטיקה הוא מזיע בגבות וחושב פעמיים אם לבוא אלי - אני הייתי מורה קשוח והם היו תלמידים מפונקים..

אני כותב את הפוסט הנוכחי על חלק משיטות החינוך שלנו, על היחס שלנו אל בתי הספר ועל התכנון הלימודי במהלך הטיול והשנה הקרובה.

(ותדעו לכם שאני הורס לי פה קצת כי גם הילדים שלי קוראים את הפוסט הזה).

היחס שלנו אל מערכת החינוך הוא קצת שונה. אנחנו לא מההורים שיושבים לילדים על הוריד, לא בלחץ על שיעורי בית ובטח לא על ציונים.

החל מגיל גן, יעידו הגננות של הילדים שלי, נהגתי להגיע בתחילת השנה לשיחת תיאום ציפיות עם הגננת (בארבע עיניים) ומודיע לה כך: "אני לא מצפה ממך לחנך את הילד שלי. את החינוך אני עושה בבית. את בשבילי בייבי סיטר, יש לך משימה אחת - להחזיר לי את הילד שלם בסוף היום. אם הוא ילמד איזה שיר או יצייר ציור יפה - הרווחנו. אבל המשימה שלך היא להחזיר לי את הילד שלם (בגוף ובנפש)".

תמיד בשלב הזה היא המומה. קצת מפוחדת והמון נגעלת.

בבית אני עושה עם הילדים עבודה הפוכה לחלוטין. אני מבהיר להם שהגננת היא חצי אל. מילה שלה זה יותר ממילה שלי ואוי ואבוי להם אם יצוץ שם איזה חוסר כבוד. תמיד אני מגבה את הגננת!

אתם יודעים מה יוצא מזה?

יוצא מזה ילד שמכבד את הגננת מאד. יוצא מזה גננת שעפה מזה שהילד מכבד אותה. יוצא מכל זה ילד ששמח ללכת לגן וגננת שזורחת כשהילד מגיע אל הגן. זה מצב של win win!

זה מצב של win win רק אם באמת מתכוונים לזה ומקפידים על הכללים כל השנה.

בבית הספר היסודי הדבר די דומה רק ששם הדגש העיקרי הוא על התנהגות ויחס לחברים.

לקראת חטיבת הביניים עולים הילוך. שם אני מתחיל להיות יותר מעורב. הפעם, אני מושיב את הילדים לשיחת תיאום ציפיות ומבהיר להם שלא אכפת לי בכלל ממה שהם עושים בבית הספר למעט שלושה דברים:

אנגלית
מתמטיקה
התנהגות

עכשיו באה הגאונות, שימו לב - אני נופל עליהם על כל תקלה שקשורה אל בית הספר.

איך? קבלו -

רועי נרדם בשיעור היסטוריה (המהפיכה הצרפתית) - זלזול במורה - התנהגות

אי הכנת שיעורי בית בתנ"ך - זלזול בבונה עולם - התנהגות

חוסר בציוד לימודי - חוסר אחריות - התנהגות

רועי מעיף סטירה לילד מכיתה מקבילה - התנהגות ביג טיים

הפרעה בשיעור - התנהגות

רועי לא מוכן לבצע קטע ריקוד בטקס יום האישה הבית ספרי - סירוב למורה למוסיקה - התנהגות

יציאה מבית הספר מבלי לברך את השומר - התנהגות

עכשיו ברצינות, צחוקים צחוקים, אולי קצת הקצנתי אבל זה הקו. אני באמת מקפיד איתם על מתמטיקה ואנגלית ובאמת מקפיד על ערכים של כבוד עצום למחנכים ולחברים.

כאשר הילדים מאמצים את הקו הזה הם מצטיינים בכל התחומים. כאשר ילד יושב בכיתה, לא מפריע, הכין את המטלות שלו ומבין מה הוא עושה אז גם אם הילד אהבל בשגרה- הציונים שלו יהיו לא רעים והחוויה תהיה חיובית. אבל בשביל שזה יקרה, העבודה צריכה להתבצע בבית. בראיית עולמנו זאת לא עבודה של מערכת החינוך אלא שלנו כהורים.

כמובן, זה חייב להגיע עם דוגמא אישית שלנו כהורים ובאופן עקבי ולא מתפשר על ערכים.

יום ירוק - החל מכיתה א' ועד יב' אנחנו מנהיגים בבית "נוהל יום ירוק". הנוהל הזה מאפשר לכל ילד לבחור שני ימים ירוקים בשנה, אחד בכל מחצית של שנת הלימודים. יום ירוק זהו יום שבו שהילד בוחר לא ללכת אל בית הספר ללא סיבה.

הדגש הוא על "ללא סיבה". כלומר, (וצריך לתחקר את הילד) אם הוא לא רוצה ללכת בגלל שלא הכין איזו מטלה או בגלל סיבה חברתית שיש לפתור אותה אז זה לא יאושר.

הנוהל הזה מצמצם את ההצגות של "כואבת לי הבטן" או "כואב לי הגרון" שכולנו מכירים..

(יש כללים ליום הזה, צריכה להיות תוכנית לילד לאותו יום, הימים לא מצטברים, לא ניתן לקחת יומיים ברציפות ובכפוף לתקנון ולתנאי החיתום...)

דוגמה אישית - בשביל שהילד יקבל דוגמא אישית הוא צריך להיות איתנו. להיות איתנו כמה שיותר ובכל המצבים. לכן, מגיל גן, בכל פעם כשהתאפשר לנו, הוצאנו אותם מהמסגרות גם באמצע היום (כל ילד בנפרד). לקחנו אותם איתנו לקניות, לסידורים, לפעמים לקחתי אותם ללימודי באוניברסיטה, למוסך לטפל ברכב וכדומה. למה? כדי שיראו איך להתייחס לשומר בכניסה לסופרמרקט, לכספר בבנק, למתדלק, לרופא שיניים ולמרצה באוניברסיטה. שיראו - ויחקו את ההתנהגות.

וכן, לכן אני יוצא איתם לטיול עוצמתי ארוך כדי שיראו איך אנחנו (ההורים) עושים, איך אושרת ואני כשאנחנו בבוקר / בערב / שמחים / כועסים / לחוצים / פוחדים / מעיזים / נגעלים / ובעיקר אוהבים.

למה? כי אני אוהב את הזוגיות שלי, אני מעריך את הערכים שחונכתי עליהם ואת הערכים שאושרת מביאה למשפחה ואני רוצה שהילדים שלי יספגו מהם.

השעות הבודדות שאני מבלה איתם נטו במהלך השבוע לא מספיקות לי. אני צריך יותר. העובדים שנמצאים איתי בכיבוי אש מבלים איתי הרבה יותר במהלך השבוע מאשר משפחתי. אני נהנה מחברתם מאד ועדיין - המשפחה במקום הראשון ואני רוצה יותר!

אוקי, אז איך מוציאים את הילדים מבית הספר לשנת לימודים?

הנוהל התקין הוא להגיש בקשה ללימודי בית (home schooling), אנחנו יכולים, שנינו אקדמאיים ומבינים עניין, יאשרו לנו.

אח״כ יש להכין תוכנית לימודים מסודרת, להגיש אותה למפקח/ת האזורי/ת, לקבל אישור, לעבור ראיון, לספוג ביקור בית וכדומה.

החלטנו לא לעבור את התהליך הזה, למרות שהוא ידידותי סה״כ.

בטיול הקודם נסענו, עדכנו את המורות, לקחנו ספרי לימוד ולימדנו את הילדים בטיול. לימדנו אותם ארבעה ימים בשבוע למשך שעה בכל פעם וסיימנו את החומר הלימודי לפני פסח.

הפעם אני מקווה שהעניין יהיה דומה. ממש בימים אלה אנחנו מעדכנים את הצוות הלימודי בכל בית ספר (כי אנחנו מכבדים אותם טונות), אנחנו יודעים שיהיה קצת יותר מאתגר ללמד אותם כי רמת הקושי הלימודי כבר מתחילה להיות כבדה אבל בהחלט עדין אני בעיניינים, יהיה יותר קל ליצור קשר אונליין עם המורות (תודות לתקופת הקורונה) אבל בהחלט אני לא מתכוון לשבת להם על הוריד. זרימה חופשית ואחריות אישית של הילדים.

הם יודעים שכשנחזור תהיה להם תקופה לא קלה של השלמת הפערים. אנחנו סומכים עליהם ואנחנו נסייע להם.

אגב, שמעתי שמועה מגניבה ממש, שמעתי שאין יותר דבר כזה להישאר כיתה. הילד חייב להמשיך עם בני גילו לשנה הבאה. כמה מגניב זה?

אבל בחייאת, כמה כישורי חיים הם יקבלו בטיול?

ההתנהלות הכלכלית שלהם תשתפר כאשר הם ינהלו לבדם תקציב אישי במט"ח בכמה מדינות שונות. האנגלית שלהם תעוף בוודאות, הם יבינו ברגליים גאוגרפיה פיסית ומדינית, ילמדו היסטוריה של תרבויות שונות מול העיניים ולא בכיתה, הם ילמדו לחרבן בבול פגיעה בעמידה ברכבת מטלטלת כשאין איפה לאחוז, איזה בית ספר מלמד את זה?

כמובן שאנחנו מכינים להם עוד כל מיני הפתעות ומשימות חינוכיות מגניבות שלא אוכל לחשוף כאן עדיין. תצטרכו להישאר איתנו לפרקים הבאים כדי לגלות..

טבין ותקילין

ילקוט איכותי לבית ספר יסודי - 220 ש"ח (מחיר אילת)

עיפרון עופרת (חב' של 12 יח') - 10.90 ש"ח

עט עיפרון - 8.00 ש"ח

אגרת חינוך לכיתה ט - 1,200 ש"ח

חבילת מגבונים ( 4 יח') - 15.90 ש"ח

ממרח שוקולד השחר - 11.90 ש"ח

עשר פיתות - 12.90 ש"ח

הפוך גדול בכוס לקחת (ארומה) - עדיין 16.00 ש"ח