התחלנו, אמריצר

מצויידים ברגשות מעורבים, המון חששות והתרגשות רבה, יצאנו לדרך.

הטיסה יצאה מתל אביב אל אדיס אבבה (אתיופיה), כעבור כארבע שעות המתנה המשכנו אל דלהי.

שדה התעופה בדלהי הפתיע אותי מאד לטובה. נקי, מודרני, מטופח - לא מה שמצפים מהודו בכללי.

בהמלצת השרעביס (שנהב ומרינה המקסימים) לא יצאנו משדה התעופה והמשכנו ישר בטיסה אל אמריצר, משכנו של מקדש הזהב הקדוש לסיקים.

חשבתי שזאת תהיה נחיתה יותר רכה בהודו - אז חשבתי…

טעות # 1 - בניגוד להמלצות ובגלל שהגענו מוקדם יחסית, לא טרחנו לסגור מראש לינה. איזו טעות אנוש. שעות הסתובבנו ברחובות, מותשים, מזיעים, עוברים מגסט האוס אל גסט האוס ונדהמים מרמת הזוהמה בחדרים שהציעו לנו. בואו, אתם מכירים אותי, אני לא האדם הכי סטרילי שיש אבל אני אומר לכם - מקומות מסריחים כאלה אני בספק אם ראיתם. לא אשתף איתכם תמונות מפאת כבודי אליכם.

טעות # 2 - בניגוד להמלצות, לא רכשנו סים מקומי עם הנחיתה. בשל העובדה העלובה הזאת הגענו לרמת תסכול גבוהה כי גם אם רצינו להזמין מקום און-ליין (והייתי מוכן לשלם כל סכום) היה כמעט בלתי אפשרי בשלב הזה. לא מצאנו שום בית קפה / מסעדה עם אוריינטציה מערבית ו WiFi סביר, לא מצאנו אף תייר מערבי ברחובות כדי להתייעץ איתו למעט אלפי תיירים הודים.

טעות # 3 - בניגוד להמלצות וברגע של תסכול, זרמתי עם הודי מקומי שקפץ עלי והציע לי מלון טוב. הבחור נראה כמו הנבל התורן בכל סרט טיפוסי ועדין זרמתי איתו (רגע של תסכול אמרתי?). הוא אמר שיש לו עשר מלונות (חחח ממש, כמו שאני מנכ״ל אמזון), הלכנו איתו ממלון למלון וכל אחד מהם היה יותר מסריח מהשני. מאורות סמים ונרקומנים מקומיים, חרא מרוח על הקירות (נודר), ריח של מוות ומה לא.. היה קשה אבל נפרדתי ממנו יפה..

בסוף, כמו תמיד, הסתדרנו. מצאנו גסט האוס זול ונקי (יחסית), בלב רחוב מקומי - הודו אמיתית. למרבה הפתעתי, הילדים הפגינו שמחה והתרגשות. אפילו אני הייתי על סף עצבות.

החלטנו שלא נישאר לילה נוסף, אבל חייבים לחוש את הקדושה במקדש הזהב. השארנו את התרמילים בחדר ומיד יצאנו לאכול ארוחת ערב בדאבה מקומית (דאבה - מסעדה קטנה או גדולה של אוכל הודי מקומי וסופר טעים) ומשם אל מוקד התיירותי המרכזי בעיר. מרחק הליכה של כעשר דקות ממקום הלינה שלנו. בדרך חזרה הזמנו כבר מונית לבוקר המחרת שתיקח אותנו הלאה אל דראמסלה.

היה יפה, מרגש ויאללה לישון (ראו תמונות מטה)

היום הראשון היה קשוח, מטלטל, מלחיץ..

כנראה שצריך להקשיב להמלצות..

אבל גם נראה לי שהודו תעיף כאפה לפנים של כל אחד שיגיע אליה בפעם הראשונה. לא משנה כמה הכנה מראש תתקיים. ואפילו נראה לי שככל שזה יגיע מאוחר בחיי אדם - הכאפה תהיה עוצמתית יותר.

אני מרגיש שלא משנה מה יבוא לי, העובדה שאני כאן עם אושרת והילדים מחזקת מאד. אני מודה שחלק לא קטן מהלחץ מגיע מהעובדה שהם כאן איתי כי אני לא רוצה לאכזב אותם ויש לי אחריות כלפיהם אבל ההתאוששות ממצבים לא נעימים כשהם איתי היא מהירה. אי אפשר לשקוע במרמור, זה עלול להשפיע עליהם מאד.

ההמשך לא היה קל יותר

ההגעה אל דרמקוט דארמסאללה לא הייתה נעימה כל כך גם היא

על כך ועוד - בפוסט הבא

טבין ותקילין

טיסה מדלהי לאמריצר - 41$ לאדם

מונית משדה התעופה למרכז העיר -500 רופי (22₪)

חדר ללילה בגסטהאוס נקי - 1200 רופי

צ׳אי מסאלה - 20 רופי (0.9₪)

ספיישל טאלי - 240 רופי

100$ = 8500 רופי