הודו לשם כי טוב

בדיוק חודשיים בהודו.

ביקרנו באמריצר, דרמסאלה, מנאלי, דלהי, פושקר וג'איפור, גואה וקראלה.

אכלנו, נסענו, חווינו, הרגשנו ובוודאי שהתפעלנו.

חוויתי חוויה שונה ממה שציפיתי. לא יכול להצביע אם לטובה או לא. לפעמים קצת התאכזבתי לגלות שהסיפורים ששמעתי היו מוגזמים ולפעמים זה היה ממש מרגיע.

אני לא יודע אם יצא לי לחזור לכאן שוב. יעברו שנים עד שאצליח לשלם על הטיול הזה (חחח) אבל בהחלט יש לא מעט שלא הספקתי ואולי (רק אולי) ארצה לחזור לכאן בעתיד בהרכב שונה ולאופי טיול קצת אחר.

לרוב החוויות שלי מהודו אושרת והילדים שותפים ולכולנו הייתה צביטה קטנה בלב כשעלינו לטיסה ממנה.

בצורה סובייקטיבית לחלוטין - להלן מספר תובנות לשימושכם:

• הודו לא מסריחה!

• האוכל ההודי הוא האוכל הכי טעים בעולם!

• שילוב של מזגן עם מאוורר תקרה - קטלני

• כנראה שרוב הסיפורים ששמעתם בעבר על הודו הועלו בחזקת 16 - הגזמה פראית.

• שרדנו חודשיים, חמישה אנשים, אוכלים מהריצפה לפי חוק הדרקון (פירוט למטה), ללא כל הפרעה בטנית וללא שיבושים רקטליים.

• לא ציחצחנו שיניים עם מים מינרלים, כן אכלנו פירות וסלטים.

• רוב ההודים מדברים אנגלית נהדר

• מקדשים זה מעייף

• המים בברזים לא הכי נקיים

• יש הפסקות חשמל כמעט כל יום.

• יש הפסקות מים מדי פעם, זה יקרה דווקא כשתתקלחו.

• האינטרנט האלחוטי בהודו לא יציב ברוב המקומות.

• הקניונים המפוארים בהודו יותר מפוארים מהקניונים בישראל

• אפשר לקנות בהודו הכל. הכל!

• קשה להשיג שקיות ניילון

• יש נוכלים ונסיונות עוקץ בהודו. אבל ואללה, לא יותר ממקומות אחרים בעולם. לפחות כאן הם ידועים מראש..

• שדות התעופה מתקדמים מאד. יפים ונקיים בצורה מפתיעה.

• השוטרים כאן לא אוהבים לחייך

• יש מטרו בדלהי - יעיל בצורה יוצאת מן הכלל.

• ניתן לרכוש סמים בחלק ממדינות הודו. אבל זה לא זנותי והמוני כמו שמתארים.

• רוב התיירים הישראלים בהודו הם איכותיים, מקסימים והמקומיים עפים עליהם.

• בהודו יש הכי הרבה תיירים מהודו

• בכלל - בהודו יש מלא הודים.

• בכל שירותים יש את הצינור הזה ששוטפים איתו את האיברים המוצנעים. אני רוצה כזה! רוצה כזה בבית, בעבודה, פאק איט - גם באוטו אני רוצה כזה..

• כשאומרים על איזור בהודו שזאת לא העונה - זאת לא העונה, אל תגיעו!

• אל תצפו לקבל זכות קדימה בחציית כביש. לא יקרה.

• מהירות נהיגה מקסימאלית ברוב הכבישים היא 60 קמ"ש. בפועל מהירות ממוצעת היא 30 - 40 קמ"ש.

• צפירות בכביש זו תרבות מקובלת ורצויה כאן. זה נחמד בדיוק לכמה דקות. מהר מאד זה מעורר קונוטציות של אלימות. במיוחד כשצופרים לך.

• הוצאת ויזה להודו אפשר לעשות לבד. ממש לא סיפור. לא צריך לשלם למישהו שיעשה את זה בשבילכם.

• הבירה המקומית (kingfisher) נהדרת.

• לא כל ההודים מתרגלים יוגה. אפילו לא רוב. זה כמו לומר שכל הישראלים חרדים.. לא ככה.

• הים באילת הרבה הרבה יותר אטרקטיבי מהחופים בגואה.

לסיכום

זהו, הורדתי את העז הזאת ממני.

הודו בערה לי בעצמות שנים רבות וכאילו קראה לי לבוא. אז באתי.

בגדול, כמו יאיר במקרים רבות, היא קראה לי סתם.

נהניתי מאד מהחוויה. נהניתי מאד מהשהות האינטנסיבית עם משפחתי, נהניתי מהאוכל, מהאנשים, מלראות דברים חדשים, מלפגוש אנשים חדשים..

אבל....

אבל לא עף לי המוח

לא חשתי תחושות שאני לא מכיר, לא חוויתי התגלות, עילוי רוחני משמעותי, לא הזדעזעתי (ובניתי על זה).

אולי זה בגלל שלא הייתי כאן לבד. אולי זה בגלל שאנחנו לא עושים סמים ואולי זה רק בשל העובדה שהמקום ממנו באנו (פיזית ומנטלית) הרבה הרבה יותר טוב בשבילנו מאשר הודו. עם כל הטוב שבה.

מה כן?

הודו עשתה לי נעים בלב.

עשתה לי נעים בלב כי קיבלתי הערכה מחודשת לעובדה שאני חי באחד המקומות הטובים על הכדור הזה. עשתה לי נעים כי נזכרתי שדברים בסיסיים שנראים לנו כמובנים מאליהם הם אינם מובנים מאליהם כלל. כגון מים זורמים, מים נקיים זורמים, שירותי בריאות, חשמל יציב, משפחה, כבישים טובים, ביטחון ברחובות גם בלילה, סופר מרקט, בית, פרנסה, בית ספר, באגט.....

נכון - הכל יקר אצלינו

אבל אני מעדיף לשלם יקר ולחיות טוב כמו שאנחנו חיים טוב בארץ שלנו

אני מטייל במדינות שקיימות בצורתן המודרנית יותר שנים מישראל והן רחוקות שנות אור מרמת החיים שהגענו אליה ב 76 שנים. והיד עוד נטויה.

אפשר להלין, אפשר להתלונן. זה אך טבעי לרצות להשתפר ולשפר עמדות כל הזמן אבל עם זאת צריך לזכור שאנחנו ברי מזל שאנחנו חיים בגבולות המדינה הזאת.

אני חושב שכל אחד שיצא מגבולות הארץ שלנו לתקופה ארוכה יקבל הערכה מחודשת למקום ממנו הוא בא.

זה נכון לא רק למדינה בכללותה. זה נכון לכל תחום בחיים שלנו. למקום העבודה, לבת / בן הזוג, לבית, להורים, לאייפון... כל עוד יש לנו את הדברים הללו ואנחנו מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם לא עושה אותם כאלה.

רק כאשר נאבד אותם נבין כמה הם חסרים, טובים, יפים. וכמה אהבנו אותם.

אפשר להימנע מזה.

אפשר להתעורר ולהעריך כל רגע וכל דקה שאנחנו כאן. אוהבים ונאהבים, חיים חווים ומרגישים..

אני יודע שככה הטיול הזה משפיע עלי בימים אלו. לא שלא הייתי אסיר תודה על כל מה שיש לי עוד לפני זה אבל הנושא הזה קיבל כמה חידודים יפים בזכות הטיול הזה.

אנחנו ממשיכים בדרך

היעד הבא - תאילנד

* חוק הדרקון

חוק הדרקון, למי שלא יודע, זה החוק שהחליף את חוק השלוש שניות בכל הנוגע לאוכל שנפל לריצפה.

החוק אומר שאם נפל אוכל לריצפה, כל עוד לא הגיע דרקון מעופף יורק אש - ניתן להרים ולאכול.

חייב יורק אש! אם מגיע דרקון רגיל זה לא תופס.

שמתי לב שכל ההודים נוהגים לפי החוק הזה והם כל כך חמודים אז חשבתי לי - אם זה טוב להם - זה טוב לנו!

טבין ותקילין מסכם

חודשיים בהודו עלו לנו 27,000 ש"ח

ללא טיסות בינ"ל, ביטוח, חיסונים וויזות

peace and out