ההכנות

איזה חודשיים עברו עלינו, חודשיים שעברו כמו יומיים.

אני מכיר משפחות שיצאו לטיול כזה באהלן אהלן, מעכשיו לעכשיו, בלי הרבה בלבולי מוח ובלי יותר מדי הכנה.

אצלי הדבר לא דומה. אני מתייחס לטרלול הזה כפרוייקט לכל דבר. פרוייקט עם תקציב, עם שלבים ברורים, תאריך התחלה ונתיב קריטי, אילוצים, משאבים וכמו לכל פרוייקט שמכבד את עצמו, גם לפרוייקט שלנו יש גאנט, גאנט עם משימות ברורות לפי תאריכים לכל אחד מהמשתתפים. לפרוייקט הזה יש גם תאריך סיום. תאריך הסיום הוא יום היציאה למסע. הטיול עצמו הוא פרוייקט אחר.

אם תשאלו כל מנהל פרוייקטים הוא יספר לכם שהפרוייקט הוא הבייבי שלו, הוא אוהב אותו ונהנה ממנו בכל רגע ומכל שלב. כך גם אצלנו. אני נהנה מהפרוייקט הזה והוא ממלא אותי בכל פעם שאני עוסק בו (שזה 24/7).

קראתי השבוע את הפרק של שלב ההכנות מהטיול של 2016 ולא הופתעתי לגלות שהוא כמעט זהה לחוויות שלנו מהחודשיים האחרונים. הכל רלוונטי ולא פספסנו אף שלב רק שהפעם הילדים היו הרבה יותר מעורבים ולקחו חלק פעיל בהכנות.

אז אני לא אלאה אתכם שוב בפרטים אלא רק בתובנות החדשות:

הכל יותר יקר! הביטוח, הטיסות, הציוד, האלקטרוניקה.. אבל זה פועל לשני הצדדים כי גם השכירות של הבית התייקרה משמעותית וזה פועל לטובתנו - השכרנו את הבית למשפחה מקסימה. פינינו את הבית בתחילת חודש אוגוסט ועברנו לגור חודש עם סבתא פאני וחודש עם סבתא אמירה. המהלך הזה מאפשר לנו לתת זמן הסתגלות לדיירים החדשים שלנו, לקבל זמן סבתות יקר מפז וגם לצמצם בהוצאות לקראת הנסיעה.
הכל יותר קל - הפעם הראשונה שטסתי למזרח (שנת 2002) לא היו סמארטפונים, לא מפות מבוססות GPS, לא טריפ אדוויזור ולא וואטסאפ (איך אפשר נכון?), היום הכל נגיש בהגזמה. ואני לא אומר את זה רק לטובה. אני באמת חושב שזה מוריד קצת את רמת הריגוש שביציאה למסע. כמות ה"לא נודע" מצטמצמת עד למינימום והיום יותר קשה להיות מופתעים. אני מניח שכמעט לכל מפל שנגיע אליו, מקדש, שוק או חוף - אנחנו נגלה שנחשפנו כבר לכאלף תמונות שלו מזוויות שונות ולחוויות סובייקטיביות שונות. וזה מוביל אותי בדיוק לסעיף הבא
קל זה לא יותר קל - הצטרפתי בחודשים האחרונים לכמה קבוצות פייסבוק ו וואטסאפ. קבוצות של הודו, דלהי, דרמסאלה, משפחות מטיילות, ויזה להודו, סרי לנקה למטיילים, נפאל.... כל קבוצה כזאת מונה אלפי משתתפים, לכל אחד מהם השקפת עולם, צרכים, רצונות והעדפות שונות, על כל נושא תמצאו דעות שונות, מנוגדות, הזויות, אינפורמטיביות, רציניות יותר או פחות, חלקן מפורטות, חלקן לא, חלקן סותרות אך מה שמשותף לכולן - כולן אמיתיות, סובייקטיביות לכותב ולכולם יש רצון לעזור ולשתף. עוד דבר שמצאתי משותף - הן מבלבלות מאד ומקשות על קבלת החלטה. מכל אלפי אלפים של ההודעות שקראתי, מעטות ההודעות שעזרו לי לקבל החלטה על תכנון הטיול. זה מבלבל, לעיתים מתסכל. אז תזכרו שמה שנראה לאחרים כ X - כנראה שלכם יראה כשורש X או כ X בריבוע. אני הייתי ממליץ להימנע ככל האפשר מלטבוע ולהיתלות בקבוצות הללו. זה היופי בלצאת לטיול כזה, הלא נודע. אני לא מחפש את החוף המושלם או את הגסטהאוס הכי מפנק. אני מחפש את האווירה הכי נעימה, את השיחה הכי פתוחה ואת הנחת (למשל) ועל זה - אין אף אחד בוואטסאפ שיוכל להמליץ לכם איפה ומתי למצוא!
אני עובד עם אנשים נדירים - יש אצלנו כמה גברים בעבודה! לעיתים רחוקות מפתיעים אותי אנשים שקרובים אלי. מקום העבודה שלי הכין לי מצע רך לחזור אליו ואישר לי חופשה ללא תשלום למשך זמן הטיול ובנוסף לזה עזר לי לפתור את הסוגייה הכי קשה בנסיעה - מקום חם לארתור. ארתור מצא בית חם ואוהב והוא שמח ויחכה לנו כאן עד שנחזור. חתיכת אבן שירדה מהלב.. אני כבר אמצא דרך ראויה להודות להם בדרכי שלי.

השלב הזה של ההמתנה לתחילת הטיול הוא מרגש (אותנו). הציפייה וההכנות מרגשות וממלאות אותנו לא הרבה פחות מהטיול עצמו. באמת - אני מדבר מניסיון. לכן אני לא מוותר על השלב הזה ועל השיתוף של כל המשפחה בהכנות.

יש גם קשיים לפעמים. יש חששות לכולנו, יש אי ודאות שצפה מדי פעם, אני יכול להתוודות ולספר לכם שרועדות לי הרגליים מהמהלך הזה. אני לא יודע להסביר את זה, אני לא יודע ממה ומאיפה זה בא אבל כן - זה מפחיד. אמנם אני לא נותן לפחד הזה לשתק אותי ולמנוע ממני להעז ועדיין, אני מכבד את החשש הזה. קושי טכני זעיר - בשל המצב הביטחוני בוטלה לנו הטיסה המקורית. יום שישי 06:00 בבוקר אני מקבל הודעה מחברת "אייר אינדיה" על הביטול. אבל סחבק לא פראייר! סחבק עובד עם הסוכן הכי גברי בארץ. עידן שרעבי רקח לנו טיסה חלופית תוך שעה.

בכל הקשור לביטוח ולטיסות בינ"ל אני לא מוותר על סוכן טוב.

על קצה המזלג - חלק ממשימות ההכנה לטיול:

כרטיסי טיסה, תוקף דרכונים, רישיונות נהיגה בינ"ל, חיסונים, בדיקות שיניים, ניקוי שיניים, רכישת ציוד (בעיקר, תרמילים, נעליים, סנדלים וציוד אלקטרוני), רכישת ביטוח חו"ל, משקפי ראייה ספייר, רכישת מט"ח, מכירת הרכב, ויזות למדינה הראשונה, הכנת תיק תרופות, השכרת הבית (פרסום, חוזה, אריזות, תיקונים וצביעה..)

ועכשיו - אני נרגש להשיק נוהל חדש בבלוג: טבין ותקילין - בכל סוף פרק אפרסם עלויות של חלק מההוצאות שלנו בכל מקום שנבקר בו, כך שמי שרוצה לתכנן טיול יוכל להעזר בעליויות הללו לבניית תקציב. אני יודע שלי זה מאד חסר.

טבין ותקילין: