אוסטריה
- גיא אדר
- 28 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות

הפינאלה של הפרויקט שלנו - חופשת סנובורד באוסטריה.
לפני כמה חודשים יצא לנו לדבר על סנובורד. הרי אני נוסע כל שנה עם חברים לחופשה כזאת והילדים תמיד התעניינו. אז הצענו להם לשלב חופשת סנובורד מפנקת בעלות של קיצור הטיול בחודש. כי זאת חופשה מאד יקרה במונחים של טיול במזרח (גם במונחים של טיול במערב).
הילדים הצביעו פה אחד בעד קיצור הטיול וטיסה לאוסטריה לחופשת סנובורד. שזה קצת מוזר כי המשמעות של ההחלטה הזאת גוררת גם חזרה אל בית הספר מוקדם יותר. לא נראה לי שהם חשבו על זה עד הסוף..
נו מילא, הכנות:
הזמנתי דירה מפנקת במיוחד באתר הסקי - מאיירהופן, אוסטריה
שיניתי את יעד הטיסה של אייר אינדיה מבנגקוק - תל אביב לבנגקוק - וינה
הזמנתי טיסה מוינה אל תל אביב
שכרתי רכב
קניתי סקיפס לכולם
תיאמתי הדרכות לכל מי שצריך, קורס פרטי עם מדריך בעברית.
הרחבתי את הביטוח שיכסה גם ספורט חורף (בדיעבד מזל שהרחבתי, מישהו כאן שבר משהו\)
שריינתי ציוד מושכר (בורדים, מגפיים וקסדות)
הזמנתי מלון בוינה
התחלנו לקנות ביפן ציוד הכרחי לגולשים מתחילים (ביגוד, מגנים, כפפות וגוגלס)
מה נראה לכם? זאת עבודה חביבי. המון סגירות, המון סקרי שוק ובעיקר המון כסף.
אל וינה הגענו בטיסה של אייר אינדיה מבנגקוק עם עצירת ביניים בדלהי. הטיסה הארוכה מאד מאד עברה בנעימים להפתעתנו.
נחתנו בוינה בערב וישר הגענו אל הדלפק של חברת השכרת הרכב (כי הזמנו מראש). כמובן, כמו בכל סרט קומדיה מגוחך, לחברת ההשכרה לא היה את הרכב שהזמנתי. הרכב החלופי שרצו לתת לנו היה קטן מלהכיל את כל התרמילים עם הקניות של תמר ואושרת. נשבע לכם, הן קנו את כל השמפויים, קרמים, מרככים ומסכות פנים שיש להציע..
הפקיד הנחמד סיפק לי שלוש אופציות לשדרוג הרכב לאחר שראה את התרמילים שלנו. כמובן שבחרתי את האופציה היקרה ביותר. זאת שגרמה לאושרת לדמוע מלחץ. מה יש לה? אנחנו בחופשה. בחופשה לא מחשבנים לכסף נכון?
אז ככה יצא שקיבלתי חווית נהיגה בלתי נשכחת בג'יפ BMW X7 חדש וקטלני במיוחד. רק כשאושרת ישבה ברכב והאוטו עשה לה מסאג' בגב וחימום בתחת היא נרגעה. חוויה ממש!

העברנו שלושה ימים נהדרים באוסטריה בהם טיילנו בפארקים, לונה פארקים ושדרות קניות מקסימות.
הנסיעה אל עיירת הסקי "מאיירהופן" ארכה כחמש שעות ועברה בדרך גם בגרמניה בכביש ללא הגבלת מהירות. הנסיעה ברכב הזה הייתה קסומה. מעולם לא חוויתי נהיגה שכזו. נראה לי שהיה שווה את הכסף.
לאחר שהגענו אל מאיירהופן, לקחנו את הציוד שהשכרנו מראש, פרקנו ציוד בדירה והתחלנו להתרגש. בבוקר נפגשנו עם ירון, גיסי, שהגיע לגלוש איתנו. היה מרגש.
עלינו אל האתר, אושרת והילדים התחילו קורס של שלושה ימים כדי ללמוד לגלוש ואני עליתי קצת למסלולים להוריד לחץ.
בסופו של דבר מה שקרה זה ככה: תמר סיימה את הקורס כשהיא יודעת לגלוש לאט לאט בלי להיפצע, יאיר שבר את היד ביום השלישי לקורס, אושרת לא סיימה את הקורס כי נראה לי שהיא לא נהנתה להתאמץ ורועי הפך תוך יומיים לגולש על חלל בכלל. הוא ממש קלט את העניין ונתן עבודה כל השבוע.
סך הכל מוצלח..

בהחלט אפשר להינות באתר סקי כמו מאיירהופן גם בלי לגלוש. העיירה ציורית, האתר מהמם ביופיו ומתקדם מאד, בתי קפה מוצלחים, מסעדות טובות והמון מסיבות.
יאיר סבל מכאב ביד יום וחצי ואז נהיה אפאטי כזה למשך יומיים שלושה. הכי כיף זה ילד אפאטי. מכירים את זה כשיש להם חום והם שקטים בצורה מחשידה? איזה נעים זה לפעמים?
באמת היה מוצלח ושווה את הטירטור עד לכאן כדי לגלוש איתם. כל יום כבשנו מסלולים מטריפים. אכלנו אוכל טעים במקומות חלומיים, המון בירות וויסקי היו מעורבים בתהליך..
עוד וי ענק לסמן במחברת על מיני חלום שהתגשם - לגלוש עם הילדים. אני בונה על זה שיהיו עוד חופשות סקי משותפות בעתיד.
באוסטריה מותר למכור אלכוהול מגיל 16, בשנה הבאה אני כבר יכול להזמין להם בירות במקום שוקו..

יאללה, מתחילים לצפות ולהתרגש לקראת החזרה לארץ.
הנסיעה חזרה אל וינה הרגישה ארוכה הרבה יותר מהנסיעה לכאן. כמו כל חזרה מחופשה. תמיד הדרך חזרה נראית אינסופית בהתחלה. מזל שהרכב היה עדין טיל.
הגענו ישר אל שדה התעופה בוינה, החזרנו את הרכב ועלינו על טיסה של אל על חזרה לישראל.
יש משהו מאד סימבולי, נעים ומרגיע לראות את דגל ישראל על המטוס, לקבל ברכה בעברית בעליה למטוס, לשבת עם הברכיים לחוצות לכסא שממול כי אין מקום לרגליים ולשמוע אנשים מתווכחים..
חוזרים הביתה
אני לא בטוח איך אני מרגיש לגבי זה.
מאד מתרגש, מתגעגע, רוצה
אבל יודע שמסתיימת תקופה קסומה שאהבתי מאד ושלא תחזור יותר (אמרתי את זה גם בסוף הטיול הקודם)
רגשות מעורבים
חדמ"ש
חזל"ש
טבין ותקילין
סקיפס ליום במאיירהופן - מבוגר 151 יורו, נער מחוצ'קן 121 יורו, ילד 68 יורו
השכרת בורד, מגפים וקסדה - 170 יורו בקירוב לשישה ימים
הדרכה פרטית בעברית - 1050 יורו לשלושה ימים לארבעה אנשים
שניצל בלחמניה - 3.5 יורו
בירה באתר - 4.9 יורו (ככל שעולים יותר גבוה המחיר עולה, של הכל)
מים גדול - לא קונים, שותים מהברז (או ממיסים שלג)!
פיצה במסעדה מקומית - 20 יורו עם תוספות
נקניקיה חלומית בלחמניה - 8.9 יורו
הוצאות רפואיות על שבירת יד - כ 500 יורו (כולל נסיעת חילוץ אקסטרים בלתי נשכחת בחתול שלג)
Comments