יפן

הטיסה אל יפן רמזה על הבאות.

את הטיסה עם חברת "קתאי פסיפיק" הזמנו לפני כחודשיים עם קונקשן קצר בהונג קונג רק כי היא הייתה משתלמת במיוחד ביחס לאחרות. לא הכרתי את חברת התעופה הזאת אני רק זוכר שנכנסתי לקרוא קצת תגובות כדי לוודא שלא מדובר באיזה חברת קקמייקה שתתקע אותנו עם כל מיני שטויות של תוספות על שליחת מטען, איחורים, מטוסים מקרטעים וכאלה.. כי המחיר באמת היה טוב. קצת חשדתי..

אני זוכר שהתגובות היו טובות.

לפני כמה ימים ממש נרגעתי כשהתפרסמה כתבה ב ynet על חברות התעופה הטובות בעולם. הופתעתי מאד לקרוא שאנחנו רגע לפני טיסה עם חברת התעופה מהטובות בעולם. פוקס של החיים.

טסנו בקלאס, מחלקת תיירים ברמה של ביזנס בחברות אחרות, מערכת מולטימדיה מהממת, מלא מקום לרגליים, אוכל פסיכי, יין בשפע וכל טיסה ממריאה כרבע שעה לפני הזמן המתוכנן. קלאס!

יפן

אני אוהב להתחיל מהסוף לאחרונה אז אתחיל מהסוף: יפן חיה ומתנהלת בעתיד. עשרות שנים קדימה מכל מה שהכרתי. הכל סופר מתקדם, התחבורה, הכבישים והרמזורים. המלונות, האוכל, הארכיטקטורה, האסלות בשירותים, חנויות הנוחות, הניקיון, המשמעת של התושבים.. אני לא מבין איך הם לא שולטים על העולם.

נחתנו בשדה התעופה "האנדה" בטוקיו. עברנו את טבילת האש הראשונה עם מערכת הרכבות של טוקיו. מיד הוקסמתי. בוודאי, צריך איזה יום יומיים למידה תוך כדי התנסות והתברברויות אבל הכל כל כך אינטואיטיבי ונעים. כאילו הם באים ואומרים לך "תשמע, גם אם אתה חמור גמור, בוא, אתה תסתדר פה".

את כל הדירות (Airbnb) והמלונות (booking) הזמנו מראש. דירות קטנות, קומפקטיות ויעילות מאד. לא צריך יותר מזה. ביפן אין ימי סתלבט בדירה. כל היום מטיילים בחוץ ומגיעים לחדר לישון. כל רגע שיושבים בחדר

מרגישים תחושת פספוס כי יש כל כך הרבה קסם בחוץ. גם את האטרקציות המשמעותיות (מוזיאונים, דיסנילנד) הזמנו כחודש מראש.

אושרת ותמר קיבלו על עצמן לתכנן את הלו"ז הכללי ביפן. התמקדנו בטוקיו, קיוטו ואוסקה. אז מה עשינו חוץ מלאכול טוב ולפלוט "וואו" כל דקה? עשינו את הדברים שחייבים לעשות ולראות בפעם ראשונה ביפן ובמסגרת האילוצים של מזג האוויר והזמן שעומד לרשותנו.

תמצית היעדים שהגענו אליהם בטוקיו (איפה שיש כוכביות ** - יש פירוט למטה):

שינג'וקו - עשינו משקפי ראיה למי שצריך, נכנסנו אל חנות *דון קיחוטה, אוניצוקה טיייגר, סטארבאקס ו 7/11..

שיבויה - ליטפנו את האצ'יקו, חצינו ***במעבר החצייה העמוס בעולם ו 7/11

אוגוואמאצ'י - רחוב עם מלא חנויות אאוטלט של סקי וסנובורד וגם 7/11

דיסנילנד - ביום ההולדת של יאיר, חגג 11 הנקניק. רשמים למטה..

אקיברה - איזור חנוית מוצרי החשמל, אלקטרוניקה ואנימה (תעשיית קולנוע וקומיקס יפנית) ומלא 7/11

הרנג'וקו - כמה רחובות שהם כמו קניון אחד גדול עם חנויות קונספט מהממות ובתי **קפה חזרזירים ו 7/11

גינזה - שם יש חנות יוניקלו המשתרעת על 12 קומות וגם חנות הדגל של אוניצוקה טייגר - צריך לראות גם את ה 7/11

נסענו ברכבת השינקנסן המהירה. נסיעה של כשעתיים וחצי לקיוטו הקסומה. (טיסה בגובה נמוך, אטרקציה בפני עצמה)

טיילנו שם בשוק מקסים, קנינו סכיני שף יפניות, קנינו צ'ופ סטיקס עם חריטה אישית, ביקרנו ביער במבוקים פסטורלי, נסענו ליום כיף באוסקה שם ביקרנו באקוואריום עם כרישי לוויתן ובעיקר אכלנו טוב.

*דון קיחוטה – חנות של כלום ושום דבר הכי מגניבה בעולם. מלא מלא חארטות באיכות מעולה. מלא מלא זה אומר ארבע קומות דחוסות ומלאות בזה. במה? בכלום ובהכל. ממוצרי טיפוח לממתקים, ממוצרי חשמל לאביזרי מין, תיקים ומזוודות, צעצועים, גאדג'טים, תחפושות, כובעים.. והכל מגעיל וזול בצורה מופלאה. קנינו מלא. אפילו אני נהניתי שם.

**בתי קפה לליטוף חזרזירונים - הילדים התעקשו, אני לא נכנסתי. חרא אני אלטף להם את החזירים ועוד אשלם על זה.. ממש. זה כמו הספא דגים הזה שיש באייסמול.. שאני גם אאכיל להם את הדגים וגם אשלם על זה???

יש שם גם בתי קפה עם כלכלבים, ועוד כל מיני חיות פרוותיות שאני לא יודע אפילו איך קוראים להן.

***מעבר החצייה העמוס בעולם – לא התרשמתי, מעבר חציה.. אבל כן התרשמתי משיפוד הוואגיו שחטפנו ברחוב. בשיבויה נמצא גם הפסל של האצ'יקו. נו - הכלב. לא מכירים את הסרט עם ריצ'ארד גיר? היום! עכשיו! תמצאו דרך לצפות בו כי זה סרט מרסק לבבות ועוד סיפור אמיתי אז בכלל... אז הגענו כדי לתת כבוד ענק להאצ'יקו וגם כי אנחנו מאד מתגעגעים לארתור.

הגיע התאריך 19.02 – יום ההולדת של יאיר. יאיר ביקש לבקר ביום הזה בדיסנילנד. בכל סיטואציה אחרת הייתי צוחק לו בפנים אבל בגלל שאנחנו כבר כאן אז תכננו את דיסנילנד טוקיו ליום ההולדת שלו.

כמובן שאת הכרטיסים רכשנו מראש. הגענו לאתר חצי שעה לפני הפתיחה וכשהגענו חשכו עיני. תורי ענק של אלפי יפנים. בסופו של דבר, לאחר עמידה בתור של כחצי שעה, נכנסנו. לא היה כזה נורא.

אני אסכם את דיסנילנד כאיזושהי אכזבה בשבילי. כל החיים שמעתי על הדיסנילנד הזה. אף פעם לא ביקרתי. תמיד דמיינתי איזה לונה פארק עצום עם מתקנים דמיוניים ושכל ילד עף שם על החיים. בפועל, מצאתי שהמקום הוא לא יותר ממוזיאון או אולי אפשר גם לקרוא לו מפעל לייצור כסף על גבי החולמים. תורי ענק לפני כל אטרקציה, תורים של 120 דקות (אני לא מגזים בכלל) למיצגים שהם מכובדים, יפים ומרגשים אבל ראבק.. נכנסנו לאתר בשעה 09:00 וב 12:10 יצאנו מהאטרקציה הראשונה. בקיצור, מתיש, מבאס, לא הספקנו לעלות על 90% מהמתקנים ויצאנו מבואסים.

ראינו את הבאסה גם על הפנים של תיירים אחרים אבל נראה לי שכל מי שיוצא משם מתבאס לספר שהיה פח אז אנשים מספרים שהיה כיף. לא יודע, כולנו יצאנו עם תחושת פספוס גדולה.

קניות ביפן – קטע. הם כמעט לא נוגעים שם בכסף. בכל קופה, אפילו אם היא מאוישת, הלקוח מכניס בעצמו את המזומן לקופה שסופרת את הכסף ומחזירה עודף באופן עצמאי. זה ככה כמעט בכל מקום: ברכבת,

ב 7/11 ובחנויות הנוחות, בסופר, בסטארבאקס.. ובכלל, הם מעדיפים לא להתעסק עם מזומן בכלל. הכל דרך אפליקציות תשלומים (ואגב 7/11 – לא רואים את תאילנד מסנטימטר! זהו, לא אוסיף).

אחרי החזר המיסים לא צריך לרדוף. לא צריך להתעכב בשדה התעופה עם חוקים מפגרים וטפסים שחלף זמנם. בכל חנות מציגים דרכון במעמד הקניה ומקבלים מחיר לאחר הפחתת מס. כמה פשוט ונעים. קנינו מלא. קנינו בגדים, נעליים, ציוד לשלג, מתנות, מזכרות, איפור (למי שצריך) ועוד מלא שטויות שאנחנו לא צריכים. ממש כיף.

ואגב קניות, תהיו רגועים חבר'ה, גם כאן כמעט הכל made in china

לסיכום,

הופתעתי. אני מבין עכשיו את ההייפ סביב היפן הזה. אם אתם רוצים לראות איך יראה העולם לאחר לכתכם (בעוד 30 – 50 שנים) – סעו ליפן. תקבלו הצצה אותנטית לעתיד.

אני מתאר לעצמי שהאומה הזאת הגיעה להישגים כאלו גם ואולי בעיקר בזכות המשמעת שלהם. המשמעת והסבלנות. הם שקטים בצורה מחשידה. הם חייכנים ועוזרים, הם עומדים בתור לכל דבר בסבלנות, בשקט ובסדר מופתי. אני לא יודע, אולי זה בא מחינוך נוקשה כשהם היו קטנים ואולי זה בכלל בגלל שהפציצו להם ת'תחת באטום בסוף מלחמת העולם השנייה.. מי יודע.. אולי זה השפיע עליהם.. בכל מקרה – יצא שהם ממושמעים טיל.

עכשיו ברצינות, הקידמה המטורפת הזאת כנראה מגיעה מתוך שנים רבות של ניסוי וטעיה. יפן היא בין המדינות העתיקות בעולם. אם רמת החיים בישראל היא כזאת לאחר 77 שנות קיום המדינה - אנחנו בקצב נהדר. עדין, מרשים מאד לראות ולחוות את הפלא הזה שנקרא אסלה מחוממת.

אה, ועוד דבר, קניתי מכונת תספורת וגילחתי את הזקן מהפרצוף שלי. כבר חמש שנים שאני מגדל פרווה על הפרצוף. יש אנשים שלא מכירים אותי בלי. יש אנשים ששכחו כמה אני יפה. ילדים וזקנים מפחדים ממני ברחוב. אז די, הפסקה. הגיע הזמן להזכיר לכולם איך אני נראה. תמונות למטה.

טבין ותקילין

נסיעה ממוצעת ברכבת בתוך העיר (JR) - כ 180 ין

רכבת מהירה (מאד) מטוקיו לקיוטו - כ 14,000 ין לכרטיס

בקבוק מים ליטר וחצי - 132 ין. מיותר לקנות, שותים מהברז..

כריך טונה וסלט ביצים ב 7/11 - כ 350 ין

קפוצ'ינו בסטארבאקס - 455 ין לרגיל, 540 לגדול בשבילי (גראנדה)

כרטיס כניסה לדיסנילנד - 207 ש"ח למבוגר, 172 ש"ח לגילאים 12-17, 124 ש"ח לילד עד גיל 11

מוזיאון teamlab borderless - בש"ח 107 למבוגר, לנער 69 , לילד 37 (אבל אל תקחו ילדים, משעמם להם).